הפיקוד הראשוני

אלכסנדר גילה שהאדם נולד עם היכולת לתפקוד מאוזן, הודות למנגנון ייחודי הנקרא 'הפיקוד הראשוני'. מנגנון זה קשור ביחסים בין צואר- ראש- גב. כאשר אלה נמצאים באיזון יחסי בכל רגע ורגע- בהתאם להשתנות מצבו של האדם במרחב- אז יש בו התנאים להפעיל את שאר גופו באופן חופשי ונכון.

כבר בשנות חייו הראשונות האדם מתרחק מהיכולת שלו להשתמש ב'פיקוד הראשוני', ואף מאבד את כושר הזיהוי בין 'נכון' ו 'שגוי'. האדם רוכש הרגלים שגויים שמקשים על תיפקודו  בכל הרמות. הסיבות  לכך שונות, וקשורות ב:

  1. תנאי החיים בחברה המודרנית: תחרותיות, העדפת התוצאה על פני הדרך, והדגשת היכולת השיכלית תוך הזנחת הגוף והנפש.
  2. דפוסים נפשיים המוצאים את ביטויים בהתנהלות הגופנית.
  3. מחלות ופגיעות.
  4. אורח חיים לא מאוזן. לדוגמא, ישיבה ממושכת ואימוץ תנוחות מזיקות, הליכה בנעליים לא נוחות, בגדים שעוצרים את הבטן והסרעפת ומקשים על הנשימה, שימוש מוגזם בצד ימין או בצד שמאל של הגוף.

האדם משבש את מהלך תיפקודו התקין והשלם, ומאמץ מערכת הרגלים שמהווה מעין 'טבע שני'. האדם מרגיש 'בטוח' בתוך הרגליו החדשים, ויכולות לעבור שנים רבות מבלי שיהיה ער לכך. על פי רוב ההכרה תבוא בעקבות התעוררות של מצוקה גופנית או נפשית.