מי היה אלכסנדר

אלכסנדר היה שחקן תיאטרון שאיבד את קולו. חוסר היכולת לפתור את המצב בעזרת המומחים הביא אותו לחקירה עצמית של התנהגותו. אלכסנדר נעזר במראות כדי להתגבר על הפער בין מה שהוא 'מרגיש' לבין ה'מציאות האוביקטיבית'. הוא גילה שהצרידות הקשה קשורה במערכת מורכבת של התנהגויות שהתקבעו בו במשך שנים. לאחר עבודה קשה, גילה אלכסנדר את יכולתו להשתחרר ממערכת ההרגלים שהוא 'כפה' על עצמו, ולחזור לתנועה מאוזנת יותר.

מכיוון שהאדם אחראי- במודע או שלא במודע- למהלכים המובילים להפרעה, גם התיקון נמצא בתחום אחריותו. תפקידו של המורה לשיטת אלכסנדר הוא לכוון את התלמיד ולעזור לו לפעול בתנאים טובים יותר. לאט לאט התלמיד מתחיל להבחין בהרגלים שלו, ובעזרת המורה הוא בונה ביטחון שמאפשר לו להתנסות בעזיבה של ההרגלים לטובת ה'לא ידוע'. רק כאשר יסכים לעזוב את המוכר, התלמיד יוכל למצוא דרך חדשה וטובה יותר. למעשה זהו תהליך של חזרה למקור.

"אלכסנדר: 'למען השם, נסה להיות לא בסדר! כך יש סיכוי מסוים שתהיה בסדר.'
תלמיד: 'כיצד אני יודע מתי אני בסדר?'
מורה: 'איך יודע. הפסק לעשות מה שברור לך שאינו בסדר. מה שבסדר ייעשה- בעזרת ידי- מעצמו. טבעי שהיה בסדר, אך איננו מורגלים בכך. הנח לטבע לפעול.
במהלך התקדמותך תוכל להפסיק בהדרגה לעשות מה שלא בסדר'. "

התלמיד נדרש למאמץ לא מבוטל בלימוד הטכניקה. ראשית עליו ללמוד באיזה מאמץ מדובר. הנסיון הראשון מגביר כמעט תמיד את המתח השרירי, בעיקר בצואר, וזה בדיוק ההיפך מהנדרש. על התלמיד ללמוד להפסיק 'לעשות', עליו 'להתמסר' לידי המורה ללא כיווץ וללא הרפיה. יתירה מזו, עליו להמנע מכל מעורבות רגשית במתרחש ומכל נסיון מצדו ללמוד מה לעשות. לתוצאות הטובות ביותר יגיע התלמיד אם יתנתק ממה שקורה, כאילו הוא משקיף מן הצד על מישהו אחר. אם יתמיד בכך זמן מה, ימצא עצמו משתתף בתהליך מתוך עירנות מוגברת ושונה לגמרי."

'טכניקת אלכסנדר כפי שאני רואה אותה' / פ. מקדונלד .